לקות למידה היא פגיעה באחת או יותר מהיכולות הקוגניטיביות הדרושות ללמידה. לימוד קריאה הוא אחד מתחומי הלמידה.
היכולות הקוגניטיביות הן: תפיסה שמיעתית והבחנה שמיעתית, תפיסה ראייתית והבחנה ראייתית, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי וזיכרון של תנועה, חשיבה מופשטת, הבנת הנשמע והבנת הנקרא, התמצאות במרחב ויכולת התארגנות.
כאשר רואים שהילד מתקשה באחת או יותר מהמטלות היום יומיות הבאות:
- חוסר התמצאות במרחב
- איחור בדיבור
- שיבוש צלילים בדיבור
- קושי בזיהוי מילים בגיל הגן
- חוסר הבחנה בכיוונים
- קושי בהתארגנות
במקרים אלו, יש להתייחס ולבדוק על מנת להבין מה מקורן שלתופעות אלו.
במקרה כזה חשוב לערוך לילד בדיקות שמיעה וראיה ובדיקות רפואיות אחרות הבודקות את מצב בריאותו ואת תזונתו של הילד.
רופא הילדים יבחן את הממצאים ויפנה את הילד לטיפולים לפי תוצאות הבדיקות.
דיסלקציה היא חוסר יכולת לקרוא ולכן היא נחשבת ללקות למידה. דיסלקציה יכולה להיות קלה או קשה.
הפרעת קשב וריכוז (מה שמוכר כ-ADD) הינה הפרעה נוירולוגית. לרוב עוברת בתורשה. היא באה לידי ביטוי כבר בגיל הילדות המוקדמת ומאופיינת בחוסר יכולת להתרכז במטלה לאורך זמן, פוגעת בתפקודים הקוגניטיביים וגורמת לקשיים בלמידה, ובתפקודים החברתיים. מה שמוכר כ-ADHD הינה הפרעת קשב וריכוז, אליה נלווית היפראקטיביות של הילד.
אין קשר בין יכולת לימודית גבוהה לבין לקות למידה. ישנם אנשים שסובלים מלקות למידה ויחד עם זאת הם אנשים בעלי פוטנציאל שכלי גבוה ומגיעים להישגים גבוהים מאוד בלימודים ובעבודה, ובבגרותם משמשים בתפקידי מפתח בכל התחומים.
הפרעת קשב וריכוז אינה נחשבת ללקות למידה. הפרעת קשב וריכוז אכן מפריעה ללמידה, אך בטיפול נכון הילד יכול ללמוד, ללא צורך בעזרי לימוד מיוחדים.
ריטלין אינו מרפא לקות למידה. ריטלין מנטרל את השפעת הפרעת הקשב והריכוז, ומאפשר לילד לתפקד פרק זמן מסוים ללא הפרעת הקשב והריכוז. לאחר מספר שעות פגה השפעתו והילד שוב חוזר להיות מוסח.
אין בתשובה זו להוות המלצה או אי המלצה על נטילת ריטלין. בכל מקרה, חובה להיוועץ עם רופא הילדים.
לקות למידה יכולה להיות תורשתית. כלומר משהו במשפחה סובל מלקות למידה. אולם היא יכולה להיגרם גם כתוצאה מחבלה בלידה, כמו חוסר בהספקת חמצן בלידה, או מפגיעת ראש כתוצאה מתאונה.
לקות למידה אינה עוברת. אולם עם השנים הילד לומד לפתח אסטרטגיות לימודיות והתנהגותיות שמפחיתות את הקשיים הלימודיים.
תלוי במוטיבציה, ברמת הלקות וביכולות השכליות. בעזרת מוטיבציה גבוהה ושימוש באסטרטגיות למידה מתאימות ניתן להגיע להישגים גבוהים בכל התחומים.
לקות למידה יכולה לגרום לבעיות רגשיות. אם הילד יחוש בחוסר שביעות רצון ותסכול של הוריו ומוריו מתפקודיו יש בכך כדי לגרום לירידת הערך העצמי שלו. אולם אם הילד מתקבל באהבה והבנה, למרות הקשיים בלימודים, וזוכה לשבחים על הישגיו בתפקודים האחרים, סביר להניח שלא יהיו לו קשיים רגשיים.
בעיה רגשית גורמת לירידה במוטיבציה, וזו לא מאפשרת לילד להתמודד עם המטלות הבית ספריות הדורשות ממנו להשקיעה כוחות רבים על מנת להצליח. הילד עסוק בגורמים המפריעים, אלה שיוצרים את הבעיה הרגשית, והוא אינו פנוי ללימודים.
דיסגרפיה אינה נחשבת ללקות למידה. הדיסגרפיה היא קושי מוטורי שנגרם מסרבול תנועות השרירים העדינים של האצבעות. הילד מתקשה באחיזת העיפרון, הוא משקיע מאמץ רב בעיצוב האותיות והכתב גדול ומסורבל. הוא אינו מצליח לווסת את הלחץ על העיפרון והיד מתעייפת וכואבת. במצב כזה תשומת הלב של הילד מופנה אל הקושי בכתיבה והוא מתקשה להתרכז ולהביע את רעיונותיו בכתב.
הוראה מתקנת היא סוג של הוראה מיוחדת שמתאימה את הלמידה לצרכיהם המיוחדים של הילדים המתקשים. הוראה מתקנת מכוונת לצרכיו המיוחדים של כל ילד וילד והיא עשויה להשתנות בהתאם לקשיים המיוחדים של הילד.
הוראה מתקנת מתקנת את דרך ההוראה שלה זקוק הילד.
מורה המלמד ילדים לקויי למידה מתמחה בדרכי הוראה המותאמות לקשיים הלימודיים של ילדים לקויי למידה. מורה שאין לו הכשרה כזאת לא בהכרח יצליח ללמד ילד לקוי למידה. אולם ישנם מורים ואף הורים שגם ללא הכשרה מיוחדת מצליחים במשימה. אלה הם אנשים שמצליחים להבין את הצרכים המיוחדים של הילד ופונים אליו בדרכים מתאימות.
ללקויי למידה יש צורות שונות. אצל כל ילד לקוי למידה הלקות באה לידי ביטוי האופן שונה.
מוכנות היא בשלות –
- בשלות רגשית- יכולת לעסוק בלמידה שדורשת עוד ועוד תרגול, יכולת לקבל ביקורת ולשאת בתסכולים.
- בשלות חברתית – יכולת לקבל חוקים חברתיים שיאפשרו לילד להיות חלק מחברת הילדים.
- בשלות מוטורית עדינה – יכולת לשלוט בעיפרון ובמספריים.
- בשלות קוגניטיבית – בשלות של היכולות השכליות הדרושות ללימוד קריאה, כתיבה וחשבון.
ידיעת הקריאה אינה חלק מההכנה לכיתה א'. חובתו של כל בית ספר ללמד קריאה מהיסוד, גם אם לכיתה הגיעו ילדים שרכשו את הקריאה טרם כניסתם לכיתה א'.
בדרך כלל נהוג ללמד את כל אותיות ה-א',ב' ורק אז להתחיל ללמוד לקרוא. אולם שיטת קלי קלולי מתחשבת בילדים שמתקשים ללמוד בבת אחת כל האותיות ומאפשרת להתחיל ללמוד לקרוא עם הכרת שבע אותיות בלבד.
כולנו אוהבים תמונות. כולנו זוכרים תמונות. כולנו מאחסנים ידע בזיכרון ע"י הפיכתו לתמונות.כולנו חושבים בתמונות, אך אצל דיסלקטים החשיבה בעזרת תמונות מפותחת יותר.
גם מילה שלמה היא תמונה.
מרבית הדסלקטים מתקשים בפענוח מילים. הם זוכרים מילים שלמות. כאשר מצרפים למילה תמונה, התמונה משמשת כתומך זיכרון למילה.לפיכך, הצורך של הדסלקטים ללמוד בעזרת תמונות הוא חיוני במיוחד. עבורם תמונה אחת באמת שווה יותר מאלף מילים.